סקר היערכות הציבור

בחודש יולי 2024 ערכנו סקר דעת קהל אודות על מוכנות לחירום בעזרת מאגר מוחות - מכון מחקר ויעוץ בינתחומי בע"מ בניהולו של פרופסור יצחק כ"ץ.

הסקר נערך כסקר משולב: באמצעות פאנל קיים ורב משתתפים ובאמצעות ראיונות טלפוניים. הסקר נערך באמצעות שאלון מובנה (עיין נספח) בין התאריכים 04-10.07.2024 בקרב מדגם אקראי הסתברותי של 1,001 משיבים, המהווה מדגם מייצג של הציבור הישראלי הבוגר, בגילי 18 ומעלה. טעות הדגימה ביחס לאומדנים השונים היא פלוס/מינוס 3.1% ברמת ביטחון של 95%.

• רוב הציבור (80%) יש גישה למרחב מוגן בזמן הנדרש להתגוננות.

• רוב הציבור (57%) מעריך כי יש לו יכולת לשרוד כמה ימים בבית ללא אספקה.

• לרוב הציבור (54%) יש גישה לעזרה רפואית קרובה לבית.

• למחצית מהציבור (51%) אין אמצעים וידע להעניק סיוע ראשוני רפואי לנשאלים ולבני משפחתם.

• כמחצית מהציבור (51%) יודעים כיצד להתנהג במקרה של שריפה וחשיפה לעשן רב בסביבתם, ושיעור דומה (49%) אינו יודע.

• הרוב (71%) אינו יודע כיצד לתפעל ג'ק (מגבה) וכלים אחרים במקרה של הרס וקריסת מבנים.

• רוב הציבור (65%) יודע מה צריכה להיות תגובתו המיידית במקרה של רעידת אדמה.

• רוב הציבור (64%) אינו ערוך להתפנות מאזור מגוריו במקרה הצורך, בתוך דקות בודדות.

• לרוב הציבור (75%) אין גישה למקור חשמלי חלופי, במקרה של אי-אספקת חשמל באופן זמני.

• קרוב למחצית (46%) מדווחים כי יש להם גיבוי שיאפשר לשמור על קשר עם גורמי ביטחון והצלה והמשפחה, וקרוב למחצית (46%) כי אין להם גיבוי כזה.

• הרוב (55%) אינו יודע מהן הפעולות שיש לנקוט בכדי לקבל עזרה במצבים של הלם או התקף חרדה.

• קרוב למחצית (44%) מעריכים כי אינם מסוגלים לשמור על עצמם ובני משפחתם במקרה של אירוע טרור או חדירת מחבלים לאזור מגוריהם.

• לרבים מאוד (41%) אין למי לפנות כדי להתייעץ בענייני היערכות לתרחישי חירום.

• רבים מאוד (41%) מעריכים כי יש ביישוב מגוריהם התארגנות אזרחית להיערכות לתרחישי חירום.

מה עושים עם הנתונים האלה? המסקנה היא שיש הרבה מה לעשות במרחב האזרחי. העורף צריך להיות מוכן וערוך, כך שיהיה מנקודת מבט אסטרטגית-מערכתית כנכס למדינה, או לפחות לא עול שמוטל עליה.

הידע נמצא ונפוץ. העבודה איננה להמציא יש מעין תובנות מקצועיות אלא השמת התובנות בהיקפים הגדולים ככול אפשר בקרב הציבור בישראל באשר הוא. לא מדובר ברצון להחליף את הרשויות, אדרבא, להשלים את פועלם.

הרעיון הוא פשוט, כמה שיותר אנשים בכמה שיותר מקומות שירכשו לעצמם ידע וכלים ברמה הבסיסית, כי מה שיקבע בשטח במקרה של אירוע רב-נפגעים, תרחיש הייחוס מה שנקרא, זה הפעולות הראשונות המיידיות - במילים אחרות, זמן התגובה הוא הגורם הקריטי, ולא בהכרח המענה המקצועי ביותר כי לא יהיו מספיק אנשי מקצוע בכול מקום.

על כן, שוב, מה שחשוב זה רמה בסיסית של ידע וכלים לכמות רחבה יותר של אנשים בכמה שיותר מקומות. האזרחים עצמם נמצאים בשטח בהגדרה והם מכירים את השכנים - מי נמצא איפה, איפה אולי לכודים נפגעים, איפה נמצא רופא או חובש, וכ"ו.