על תרחישים והמענה להם

ישנה שורה של "איומים" שעלולים להתרחש בקרבנו. לפי פיקוד העורף, הקטגוריות הם: מלחמה, טרור, סייבר, חומרים מסוכנים, רעידת אדמה, צונאמי, שרפות, ושיטפונות. בעוד התיאורים של כל התרחישים קשים להפנים, אם ניגש לנושא מצד המענה הכללי, קל יותר לחשוב ולתכנן.

להלן רשימת פעולות שחשוב לשקול, בלי לגרוע מכול פעולת הכנה אחרת ובלי לגרוע מכול המלצה של פיקוד העורף וגורמים רשמיים כאלו ואחרים:

1. להישאר בבית כמה ימים טובים לפעמים זה הדבר הכי נכון והכי עוזר - להמתין, לא להפריע, לא להיפגע. בגין אסונות טבע ופח"ע וכדומה או פשוט הרבה חוסר ודאות: לא לצאת מהבית. לא לנסוע בצירים כי הם חסומים או יש לפנותם לכוחות הצלה וביטחון. מה צריך כדי להישאר בבית? כל אחד יחליט לעצמו - כמה, הרבה מאוד מים זה חיוני, תרופות אם צריך, משחקים לילדים אם רלוונטי... בחוץ כאוס, ונכון להישאר בבית. רבים רוכשים גנרטורים להפעיל מקררים, להטעין טלפונים, ועוד.
   

2. תקשורת בבית היא אחד הדברים החשובים ביותר. בתרחיש חירום נהיה בבית, נרצה להיות בקשר עם משפחה וחברים ונרצה לדעת מה קורה בחוץ, לעקוב ולהתעדכן. כך נוכל לדעת אם יש לברוח בכול מחיר, או אם אפשר לצאת מן המרחב המוגן, או אפילו לצאת לשכנים. הרשתות הסלולריות הן יחסית יציבות ואינן תלויות על מאורעות כאלו ואחרים בישראל. יש להחזיק גנרטור או סוללות גיבוי.
   

3. מרחב מוגן ונגיש בבית או קרוב לבית זה הפעולה הכי מוכרת וחזקה במדינה. כולם מכירים ומבינים את הערך הזה. זה נקשר גם לעיקרון לשבת בבית, לפעמים לשבת בבית פירושו בכלל לשבת בממ"ד. זה גולש לעוד היבט של מרחב מוגן, לא רק ממתקפת טילים אלא גם מפני חדירת מחבלים כפי שראינו בשבת השחורה. מרחב מוגן ונעול ומבוצר נגד טילים ונגד ירי. יכולת להתבצר. כמובן שיכולת להתגונן עם נשק ותחמושת רלוונטי בפני תרחיש חדירת מחבלים והתבצרות בבית.
   

4. ניידות גם חשובה. במקרים רבים יש צורך לצאת מן המקום כדי לשרוד או לפנות נפגעים. לעתים יש חלון הזדמנות קטן שבו ניתן לתפוס את האנשים בבית וחפץ או שניים ולעוף החוצה להיכנס למכונית שלכם או של שכנים ולצאת לגמרי מן האזור. להתפנות באופן עצמאי. יש לתדלק באופן קבוע כי בעת הצורך כולם ירצו לתדלק ולא יהיה זמן פשוט, אפילו ייגמר הדלק בתחנות. כמובן שניידות פירושה יכולת להזניק להציל אחרים, למשל אם האזור שלך לא נפגע אבל אזור של אחרים בקרבת מקום נפגע, או אזור של חברים ומשפחה אפשר להגיע לשם לתת מענה.
   

5. עזרה ראשונה, או סע"ר, חשובה מעל הכול - ורלוונטית בחירום וגם לא בחירום אז כדאי להצטייד בערכה ולעבור הכשרות. להציל בן אדם שנפגע לעתים זה בזכות סיוע רפואי תוך שניות או דקות בודדות, למשל פעולות הנשמה, חוסם עורקים, ועוד. כאשר שכנים מתארגנים מראש ויכולים להרים מרכז משותף למענה רפואי זה מצוין, ככה אנשי מקצוע יופיעו, וירכזו ציוד וישתפו משאבים. לרשימת הכישורים אפשר להרחיב ולהוסיף כמה שיותר כמה שניתן, למשל פגיעה מכוויות ושאיפת עשן (רלוונטי לשריפות) ופעולות הצלה מאתר הרס למשל לקחת מגבה (ג'ק) למכונית ולהשתמש בו להרים קיר, וכן להשתמש בכלי עבודה לחתוך גדרות וכבלים כדי להושיט יד לאדם נפגע שנקלע בהריסות. כלומר, להתחיל בפעולות הבסיסיות ביותר של מענה רפואי ולהוסיף כישורים כמה שידך משגת. יש קורסים והכשרות באינטרנט וכמובן קורסים בתשלום עם נוכחות פיזית והכשרה מעשית.
   

6. תרחישים ואיומים נוספים יש לנתח לפי האזור, מעין ניתוח סביבתי. מי שגר קרוב למפעלים עם חומרים מסוכנים למשל חיפה ואשדוד, מי שגר באזורים בהם יש סיכויים גבוהים יותר לרעידת אדמה למשל בית שאן, מי שגר באזורים עם יערות בסוף הקיץ צריך ללמוד את הסכנה בשריפות, וכן לגבי שיטפונות ועוד. לא לחסוך בשאלות הביקורתיות: מה באמת יקרה פה בעת התרחיש הזה והזה? צריך ללמוד, להתייעץ, לשאול, לנתח, להתארגן. למשל: אם תהיה שריפה, איך נימלט - באיזה ציר? ואם לא נצליח לצאת, האם הבתים יעלו באש או רק נהיה חשופים לעשן, ומה עושים כנגד העשן?